מטלה 7  גיל עמית  -  oer-משאבי חינוך פתוחים

מגישות:מירה גנטובסקי וגבריאלה בן סדון

1.קאן היה אנליסט בקרן גידור לפני כחמש שנים והוא היה גר בבוסטון ומבוסטון הוא היה מעביר שיעורים לבני דודים שלו בניו אורלינס,הוא היה מלמד אותם דרך הסרטונים שלו שהוא היה מעלה ביוטיוב.

קאן העלה ליוטיוב סרטונים בשביל לעזור לאחרים וגם לבני דודים שלו שיוכלו לראות מתי שירצו,ואם הם יצטרכו לחזור על החומר. הבני דודים שלו מאוד אהבו את הדרך הלמידה הזו,,קאן קלט שיותר טוב באמת ללמוד כאשר אתה יכול ללמוד בקצב שלך מבלי להרגיש לא נעים בעצור את המורה ופשוט לחזור על החומר שהמורה מעביר כמה שבא לך.

2.הילדים בביה"ס בלוס  אולטוס לא משתמשים בספרי לימוד ולא בהרצאות בכיתה הם משתמשים באקדמיה של קאן הם לומדים דרך הסרטונים באינטרנט,כך הם לומדים את מקצוע המתמטיקה ברובו. יש להם בנוסף לוח בקרה באינטרנט שבו המורה רואה באיזה רמה,קצב נמצא המתלמיד וכך הוא בעצם מודע למצב של התלמיד וכך הוא יודע לאיזה תלמיד לעזור,הלוחות והגרפים  נותנים בעצם תמונה למורה  :איזה תרגילים הם עושים, באיזה סרטונים הם צפו ,איך התלמיד בכיתה מתקדם.

יש פה תהליך למידה אישי וכל תלמיד בעצם לומד בקצב שלו לא כמו בביה"ס ששמים להם תוויות ומופנית ביקורת לתמיד שלא "קולט" את החומר,או נכשל פה התלמיד לומד מתקדם ומשתפר בקצב שלו .

3.ביל גייטס מייסד תוכנת ההפעלה במחשב ווינדוס מופיע בחלק האחרון של ההרצאה,זה שאדם בסדר גודל כזה מופיע בהרצאה שלו כבר אומר כמה שהתכנית של קאן גדולה ומשפיעה, הוא שואל אותו על התגי הצטיינות ,המשובים  ומטרתם וקאן בעצם מסביר  שהם נותנים לתלמידים יותר מוטיבציה שהם יודעים מקבלים משהו אם הם מסיימים מטלה מסויימת,וזה בעצם מדרבן אותם. הם מדברים גם על השיתוף הפעולה של אקדמיית קאן עם ביה"ס לוס אולטוס והלוחות בקרה שזה דבר נפלא וחיוני וקאן אומר שזה בעצם יכול להיות כלי  שכל אחד יכול להשתמש ולהפוך למדריך או מורה בעצמו לילדיו,לאחייניו...

*.אתר האקדמיה של קאן http://www.khanacademy.org/#

-ישנם מעל 3,200 סרטונים חינוכיים מצויים במאגר של האתר.

הפריטים מאורגנים עפ"י נושאים:מתמט',מדע, כלכלה, מדעי הרוח יש גם מבחני הכנה ראיונות ודיבורים.

מובילי הפרויקט בארץ הינם עמנואל גרינגרד, שחר קידר, יאנה ז'יבין ,אסף גלבוע,ערן חג'ג',ירדן אסא.

הפרוייקט בארץ מפיק מעל 2770 סרטונים,המכסים כ12 שנות לימוד במתמט'   ובנוסף נושאים נבחרים בכימיה,פיסיקה,כלכלה,היסטוריה..

הסרטון שבחרנו הוא בנושא: הבנת חזקה.

http://www.hebrewkhan.org/lesson/366

הסרטו ןבעצם מדבר על להבין את ההבדל בין 6X8 ל6 בחזקת 8 כי הרבה תלמידים מתבלבלים.

הסרטון האורך כ-2 דקות מדבר על ההבדל  ש6 בחזקת 8 זאת אומרת שכופלים את המספר 6 בעצמו כ8 פעמים והתוצאה היא ענקיתת, ומדגישים לנו זאת בסרטון ולעומת זאת כשכופלים 6 ב8 מקבלים 48 בלבד.

שיטת ההוראה הייתה מאוד יעילה אך קצת אינטנסיבית מדי לטעמנו,הוא נתקע על הנושא המסויים שהוא רצה לנמק ולהסביר אותו לעומק, לדעתנו הסרטון היה מאוד יעיל כי זה הנושא מבלבל המון תלמידים ואף מבוגרים.אך הוא חזר יותר מדי הוא יכול לפרט עוד משהו על הבנת החזקות ולא רק שתי דקות לדבר על אותו עיקרון,

לדעתנו שיטת ההוראה דרך סרטונים זה שיטה מעולה,והיינו שמחות אם שיטה זו הייתה מועברת אצלנו במכללה ככה ההישגים היו יותר גבובים וההבנה הייתה יותר טובה,כי היינו יכולים לצפות בסרטונים ולחדד את ידעותנו בנושאיםףוהיינו יכולים לחזור על נושאים,נקודות מסויימות כמה שבא לנו ומתי שנוח לנו.אם למשל אנו עייפים בכיתה אז בבית אנו נשב ונראה את ההרצאה מתי שנהיה ערניים יותר כי אנו בעצם רואים את ההרצאה מתי שבא לנו.

*showme  זוהי רשת למידה חברתית עולמית שמטרתה העיקרית היא לקשר בין מורים מדהימים לתלמידים מכל רחבי העולם. בעזרת סרטוני הלמידה שהם מעלים . אנשים מכל רחבי העולם יכולים ללמד בעזרת הסרטונים ,הם לא חייבים להיות מורים ,אך מקצועיים בתחומים מסויימים (מוזיקאים,אמנים). המורים המשתמשים ברשת זו  דוגלים בשיטת ההוראה ההפוכה,הם לא דוגלים בשיטת הבחינות הם לא חושבים שהדרך הזו היא דרך למידה יעילה אלא להתעמק בנושא ספציפי יותר עוזר לתמיד.

באתר המורים מעלים הרצאות והתלמידים צופים ובכיתה הם מנהלים דיון ושיתוף פעולה קבוצתי.

6.באתר  http://ed.ted.com/ שהיא אתר בת של ted אתה יכול ליצור שיעור ע"י קטעי וידאו ליצור שיעורים המבוססים על כל וידאו מיוטיוב, האתר כולל סרטי וידאו חינוכיים שמשתמשים יוצרים ומעלים ובכך יכולים להשפיע על המון תלמידים ואנשים מרחבי העולם.ובעצם  זה משתלב בשיטת ה oer-  שמבוססת על חומרים דיגיטליים שניתן להשתמש בהן שוב ושוב עבור מחקר, הוראה ,למידה ועוד'...

 

 ted נוסד על ידי ריצ'רד שאול וורמן בשנת 1984, ומאז נערך כנס מדי שנה מאז 1990כל הרצאה של טד מוגבלת ל18 דקות, לכל היותר. זה עובד לטובה משני כיוונים: הגולש לא נבהל מאורך ההרצאה והמרצה מחוייב לדבר לעניין ומהר. הוא צריך לפשט רעיון מורכב ולהיות אפקטיבי עם המסר שלו

טד הוא ההתגלמות של פוטנציאל הרשת להעניק ידע לאיכותי למסות של אינדיבידואלים. מימוש אותו הפוטנציאל נובע לא רק מכך שהוא בית לתוכן חינוכי עילית, אלא גם הדרך בה הוא ארוז ומשווק לצרכני ניו מדיה.

כיום ישנם 370 הרצאות זמינות ברשת שנצפו מעל 90 מיליון פעמים על ידי 15 מיליון אנשים.  אין פה ערכי הפקה מורכבים יותר מבמה ומיקרופון, ולעיתים מצגת (מה שגם נותן ייתרון קל לחווית הצפייה: עם כמות קטנה נדרשת של פרטים.

 

7.כל.  הדברים הנ"ל משתלבים בהוראה הפוכה  כי ההוראה ההפוכה בעצם מדברת על למידה דרך סרטונים מהבית ,בצורה מקוונת והאקדמיה של קאן מדברת על צפייה מהבית עם כמה שכלולים חדשים כמו הלוח בקרה שבו המורה יכול לדעת באיזה מצב התלמיד נצא וגם גרף שמתראה את המצב של התלמיד איזה סרטונים צפה איזה תרגילים עשה .

ובעצם כל הרעיון של קאן מבוסס על הלמידה הפוכה שהתלמיד רואה את ההרצאות  בבית או בכל מקום שהוא רוצה,ורואה בקצב שלו ובזמן שלו,ואילו בכיתה מתקיימים כל הדיונים.ובבית-השיעורים..

J

מטלה 6 – למידה והוראה והרצאות ברשת

מגישות:מירה גנטובסקי וגבריאלה בן סדון

       שם ההרצאה:להיות או לא להיות קשובים?

         המרצה:ד"ר נורית גרונאו

      הקישור להרצאהhttp://www.youtube.com/watch?v=Abkw7RxWFGk&list=PL45E7A9494A711DE3&index=4&feature=plpp_video

        נושא ההרצאה :תפקיד הקשב בתפיסה ובראייה.

         מסגרת ההרצאה – ההרצאה נעשתה באוניברסיטה הפתוחה במסגרת יום עיון בנושא "דברים שרואים משם: ראיה אנושית וראיה ממוחשבת" לסטודנטים ממחלקת לחינוך ופסיכולוגיה.

למה אנו קוראים קשב?

המילה העברית קשב בד"כ מתקשרת אסוציאטיבית לאופנות השמיעתית. אבל בפסיכו' קוגנטיבית כמו באנגלית attention -לשים לב למשהו לאו דווקא מתקשר לאופנה השמיעתית.זה יכול להיות קשור גם לאופנות אחרות כמו הראייה.

קשב חזותי הכוונה שכאשר אנו מסתכלים על העולם,העולם שלפנינו מוצף בגירויים אנו רואים את כל העולם מערכת הראייה מוצפת אך יש לנו את היכולת להתמקד באירוע מסויים,בגירוי מסויים.בשביל להתמקד בפרטים יש לנו תפיסה כללית מאוד מהירה שאנו יכולים בזמן מאוד קצר לדעת באיזה "סצינה" אנו צופים כעת (ים,מטבח) אבלעל מנת לראות את הפרטים אנו זקוקים למנגנון הקשב שיתמיד בפרטים.

בתוך עולם מורכב ועמוס בפרטים אנו חייבים כל הזמן להתמקד ולהעביר את מוקד הקשב מגירוי לגירוי אחרת המערכת תהיה מוצפת .

יש כאלה שמתייחסים למנגנון כסוג של פנס שמאיר לנו על האזור שבו אנו רוצים להתמקד,על חשבון הסביבה שמסביב.

מה בעצם קורה מסביב?האם החשיכה היא באמת מוחלטת?היכולת שלנו להתמקד בגירוי או אירוע מסויים מאפשרת סינון של מידע לא רלוונטי לאותו הרגע.

כאשר יש לנו זמן רב אנו יכולים להסיט את מבטנו ולקלוט הרבה פרטים .

כאשר אנו מתמקדים בגירוי אחד  אז בעצם יש עיבוד מועט למה שקורה מסביב.

אחת הגישות הקלאסיות לתהליכי קשב טוענת שאין כל אפשרות לעבד ולזהות עצמים כאשר אלה מצויים מחוץ למוקד הקשב החזותי יתכן עיבוד חזותי גס כמו של צבעים.

המוח:

ישנה הגברה של עיבוד המסר הרלוונטי ודיכוי/החלשה של עיבוד המסר הלא רלוונטי.

-שיטת ה eef רישום של גלי מוח. כלומר רושמים את הפעילות החשמלית של המוח מן הקרקפת.

ישנה שיטה שהיא נגזרת של שיטה זו שנקראת erp זו שיטה שנותנת רכיבים של גלים חשמליים שספציפיים לגירויים מסויימים.

כיצד משפיע מנגנון הקשה על העיבוד באזורי תפיסה?

כאשר אנו מסתכלים על תמונה יש לנו איזשהו קלט חזותי שמתקבל באזור האחורי של המוח(אונת העורף),והקלט הזה ממשיך ומגיע לאזורים נוספים שקשורים לזיהוי הקלט החזותי.
המודל טוען שמיד לאחר שהתחיל הקלט להתגלגל אל האזורים הגבוהים יותר של העיבוד, כבר בשלב מוקדם יש מנגנון של איזון חוזר,שמווסת את רמת העיבוד של הקלט.זהו מנכנון שבעצם מעצים את המידע ה"קשוב" ומדכא את המידע הלא קשוב,המסביב.

        רפלקציה על תהליך הלמידה:

       צפינו בסרטון ההרצאה במעבדת מחשבים במכללה,הסרטון נמשך 36 דק' ב15 דקות הראשונות צפינו ברצף, אחרי זה עשינו הפסקה קטנה והמשכנו סיכום ההרצאה שעשינו הוא כמו סיכום שסטודנט עושה באקדמיה רושים את הדברים החשובים פה הד"ר גם נתנה ניסויים ודוגמאות שונות ומעניינות שצריך לראות בשביל להבין את הנקודה.

      הנושא מאוד מעניין אני (מירה) כבר עשיתי מטלהשקשורה בנושא המוח זה לדעתי נושא מרתק זה מאוד מעניין לדעת איך אני יכולה בעצם לעבד מידע או לשים לדברים שלא הייתי שמה לב לזה קודם ולא התייחסתי. ואיך בעצם אני יכול לעבוד על הזכרון ועל שימת לפרטים זה דברים מאוד חשובים ומעניינים,

      מאוד אהבנו את המטלה הזאת ולדעתנו זו שיטת הוראה מעולה אנו יכולות להקשיב בזמננו הפנו ומס' פעמים לחזור על ההרצאה, ולא חייב ברצף אז בעצם יש לך יותר כוח ושליטה מאשר בכיתה אוניברסיטה/מכללה לדעתנו זאת שיטת הוראה מאוד טובה ואולי אם נושא מסויימים הינו לומדים ככה היו לנו יותר נחמד.

 

הוראה הפוכה:

מהי הוראה הפוכה?שינוי אופן ההוראה בכך שהלומדים (סטודנטים ותלמידים),יהיו קשובים להרצאה.

השימוש נעשה בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה.

בתהליך של ההוראה ההפוכה הופכות הכיתות למעבדות פעילות וזאת מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי.

בעצם בבית נעשית הלמידה,שיעורים השיעורים עצמם, ובכיתה יש את האינטראקציה ,הדיונים,שיתוף פעולה ויצירה.

האינטראקציה בכיתה נעשית על בסיס הוידאו שהם צפו בו בבית.

-אנו דוגלות בשיטה זו ולדעתנו זה חוסך  בהמון משאבים ואנרגיה מצד הסטודנטים.

מלבד זאת,הרבה יותר נוח לראות הרצאה מהבית וזמין וגם יש אפשרות לראות את ההרצאה מספר פעמים ,בזמן שנוח לך, זה נותן יותר מקום לניהול הזמן.

אם נוח לי למשל בערב לראות את ההרצאה אז אני אצפה בה  מתי שנוח לי,בזמני החופשי.

-בהתחלה אפשר לתת רקע ומבוא ולפשט את הדברים מול הסטודנטים כרבע שעה מתוך ההרצאה.ולאח מכן אפשר להדגים את הדברים ולהסביר אותם בצורה יותר פשוטה ,לתת דוגמאות וניסויים שקשורים לנושא.

    דוג':הרצאה בנושא כימיה ופיזיקה המרצה יכול להדגים ע"י מבחנות וחומרים.

דוגמה נוספת

אפשר להכתיב את החומר ולאחר מכן להראות סרט שקשור בנושא וכך הסטודנטים קושרים את הסרט לנושא,וזוכרים את הנושא לאורך זמן,ומבינים אותו יותר טוב.

לדעתנו הרעיונות הללו יתאימו גם לנו וגם לסטודנטים אחרים כי אלו דרכים שמסבירות את ההרצאה בדרכים מעניינות שבעצם קל וכייף יותר ללמוד וזה בעצם מעורר את התלמידים ומגביר את העניין ומוטיבציה שלהם ללמוד את הנושא.