מטלה 4:בעקבות הבלוגרים
ברשותה של ד"ר לוי עצמון מס" בלוגים:
גילה כתבה את הפוסט הראשון שלה לפני כשנה וחצי ומאז כבר הפכה הכתיבה בבלוג לדרך שבה היא מעבדת את מחשבותייה. הכתיבה בבלוג הפכה להיות כלי לתיאור ורפלקציה(השתקפות) לגבי רעיונותיה ודעותייה המקצועיים.כל זאת היא עושה בבלוג שלה "הבלוג של גילה לוי עצמון הוראה מתוקשבת,חינוך רפואי ומה שביניהם"
ואילו הבלוגים האחרים שלה נועדו לשם למידה מקוונת שבה היא מלמדת את הקורס מדעי החינוך של המאה ה21 בצורה מקוונת.אולם יש לציין שהבלוגים האחרים הינם דלים ולא ראיתי בו הרבה שיתוף פעולה מצד תלמידים.
לעומת זאת הבלוג של לוי עצמון עצמה יותר עשיר יש בו מעל 40 פוסטים ויש 15 חברים ויש תגובות, אך גם את הבלוג הזה היא כבר כבר הפסיקה לעדכן לפני כארבע חודשים וחבל כי זהו בלוג מקצועי ולפי הרזומה שלה רואים שהיא אישה שיש לה הרבה ידע ודעה בנושאים שהבלוג מדבר עליו.גם הכתיבה שלה מאוד מעניינת,מאוד בגובה העיניים.
אני פחות מתחברת להשקפה שלה כפי שצויינה בבלוג של עידית מורד , שהלמידה צריכה להיעשות יותר באמצעות מחשב ופחות באמצעות נייר ועט ,למרות שהיא צודקת כי המחשב הוא באמת כלי מצויין שבאמצעותו אפשר ללמוד,אבל אני אישית פחות מתחברת לזה וכשאני אהיה מורה בע"ה אני רוצה להמשיך בלוח וגיר ומחברות,לדעתי זאת שיטה טובה ונוחה,וזה שממשיכים ככה ברוב בתי הספר זה לא סתם כי זאת השיטה האידיאלית,ומחשב הוא כלי עזר נוסף אבל לא הכלי העיקרי ובטח שלא היחיד,לדעתי לפחות.
אני פחות מתחברת להשקפה שלה כפי שצויינה בבלוג של עידית מורד , שהלמידה צריכה להיעשות יותר באמצעות מחשב ופחות באמצעות נייר ועט ,למרות שהיא צודקת כי המחשב הוא באמת כלי מצויין שבאמצעותו אפשר ללמוד,אבל אני אישית פחות מתחברת לזה וכשאני אהיה מורה בע"ה אני רוצה להמשיך בלוח וגיר ומחברות,לדעתי זאת שיטה טובה ונוחה,וזה שממשיכים ככה ברוב בתי הספר זה לא סתם כי זאת השיטה האידיאלית,ומחשב הוא כלי עזר נוסף אבל לא הכלי העיקרי ובטח שלא היחיד,לדעתי לפחות.
הבלוג הזה של גילה בעצם נפתח כי "הכריחו" אותה זאת הייתה מטלה של אחד הקורס בתואר של ההוראה המתוקשבת (נשמע מוכר...), ובעצם כל פוסט מדבר על שיעור ,נושא אחר שחלק מהקורס "הוראה מתוקשבת".באחד הבלוגים היא אמרה משפט שמאוד אהבתי ,שאותו היא שמעה בכנס ארצי של הוראה מתוקשבת בשם מיט"ל שאותו אמרה אחת הבוגרות של התואר "הבלוג הוא הקול האישי של הלומד". שהיא בעצם התכוונה שבעזרת הבלוג הלומד יכול להעביר המון מחשבות ותהיות ואת השקפתו דברים שבכיתה המורה לא היה יכול לנחש אפילו שזה מה שהוא חושב וכך הוא רואה את השיעור ובאמת זה מוכיח שהבלוג ובכלל הטכנולוגיה היא באמת כלי הוראתי מצויין הן ללומד והן למלמד.
הבלוג מאוד עשיר בכל התחום של ההוראה המתקשבת היא משתפת בהרבה חוויות מעניינות שהיא עוברת במהלך הקורס ,ויש גם עמוד בבלוג שבו היא מוסיפה קישורים בנושא הוראת רפואה מתוקשבת(שכן הבחורה המדהימה הזאת בעלת דוקטורט ברפואת שיניים)
הפוסט של שקראתי ומאוד התחברתי אליו נקרא:סיכום שנה ופתיחת דלת זהו מין הבלוג האחרון שלה והיא לא המשיכה יותר וחבל,כי אישה כה משכילה ובעלת ידע נרחב בתחומיה יכולה להעשיר מאוד את הידע בתחום של ההוראה המתוקשבת לכל המתעניינים בתחום.כנראה כי היא כבר התחילה להרצות אז כנראה שאין לה יותר מדי זמן ,היא מודה למרצים שלה שאיפרו לה לעשות לבחור נושאים ונתנו לה במה שהיא בעצם יכלה להעלות רעיונות ודברים והיא מאוד מרוצה והיא בעצם מדמה את זה כאילו הם נתנו לה "כנפיים שבעזרתם היא עפה."אני מאוד התחברתי לפוסט הזה כי קודם כל גם היא כמוני,קיבלה את יצירת הבלוג כמטלה בקורס שהיא לומדת והיא גם לא התחברה לזה בהתחלה.אבל עם הזמן השתמשה בכלי של הטכנולוגיה ללמידה וניצלה את האפשרויות שניתנו לה,ופתאום היא רואה שאנשים באמת נכנסים לבלוג שלה וקוראים את מה שיש לה וזה מעניין לראות איך אישה די מבריקה ומעניינת כותבת את איך הרפלקציה שלה בקורסים שהיא עוברת ושהיא יכולה להעביר את הידע שלה לאנשים רבים ויש לה בעצם כלי שהוא די פשוט להעברת מידע.
הפוסטים הראשונים שלה עסקו בהגדרה העצמית המקצועית שלי, היא תהתה מאיפה היא באה ולאן היא רוצה ללכת. כי הרי כל הזמן ,בגלל השכלתה הנרחבת במספר תחומים היא נעה בין העולמות, הרפואי והחינוכי, המסורתי והדיגיטלי.ועם המשך הכתיבה היא בעצם נהנתנה שהיא "גם וגם",ולא רק דבר אחד מוגדר.היא כבר התרגלה לזה ולמדה לשלב בין התחומים והיא עושה את זה בצורה מאוד מענייינת.היא בעצם מגלה וחוקרת תחומים חדשים עם כל השילובים השונים.
"בתחילה, נראה היה שאני כותבת בעיקר לעצמי. כמו שסטיב וויהלר כתב בבלוג שלו: "אני כותב את עצמי". "היא הייתה מופתחעת לגלות שבעצם אנשים רבים קוראים אותו ונחשפים לבלוג שלה לא רק 15 החברים בו.וזה היא גילתה כאשר היא ראתה קישור של הבלוג שלה באתר מופ"ת.ד"ר גילה לוי עצמון מאוד שמחה ומעריכה את הבמה שניתנה לה ורואים זאת בכך שכל בלוג היא כתוב בשפה רהוטה,והיא ביססה את הפוסטים על פי מקורות אמינים ומקצועיים.זה מראה באיזו רצינות היא לקחה את כל העניין.
"בתחילה, נראה היה שאני כותבת בעיקר לעצמי. כמו שסטיב וויהלר כתב בבלוג שלו: "אני כותב את עצמי". "היא הייתה מופתחעת לגלות שבעצם אנשים רבים קוראים אותו ונחשפים לבלוג שלה לא רק 15 החברים בו.וזה היא גילתה כאשר היא ראתה קישור של הבלוג שלה באתר מופ"ת.ד"ר גילה לוי עצמון מאוד שמחה ומעריכה את הבמה שניתנה לה ורואים זאת בכך שכל בלוג היא כתוב בשפה רהוטה,והיא ביססה את הפוסטים על פי מקורות אמינים ומקצועיים.זה מראה באיזו רצינות היא לקחה את כל העניין.
לסיכום:וזה אחד היתרונות הכי גדולים בבלוג ובטכנולוגיה בכלל שהיא נותנת במה לכל אחד לחשוף ולהביע את דעותיו ובעיקר לאנשים שבאמת מגיע להם כמוה.:)
